נוירו־מיתוסים (Neuromyths) הם אמונות שווא שמקורן בתפיסות מוטעות בנוגע לתפקוד המוח או באי־הבנה של תפקודו, והם קשורים לעיתים קרובות לתהליכי הוראה ולמידה. תפיסות מוטעות אלו נוצרו כתוצאה מאי־הבנה של עובדות מבוססות מדעית על ידי מחקר המוח, מקריאה שגויה שלהן או מציטוט לא נכון שלהן, ותפיסות אלו משפיעות על דרכי הוראה-למידה, בנייתן ויישומן (לוצאטו ושלום, 2021).
נציג בקצרה מיתוסים נפוצים מאוד. "אנו משתמשים רק ב-10% מהמוח שלנו". זהו נוירומיתוס נפוץ המצביע על כך שאנו משתמשים רק בחלק קטן מהיכולת של המוח שלנו. במציאות, אין ראיות מדעיות התומכות בטענה זו. למעשה, מחקרים הראו שכל חלקי המוח פעילים במהלך משימות ופעילויות שונות. עוד נמצא כי אזורים שונים במוח מעורבים בתהליכים קוגניטיביים שונים, וכי כל חלקי המוח פעילים במהלך משימות מורכבות. יתרה מכך, נמצא בהדמיות מוחיות כי אזורים במוח פעילים אפילו בעת מנוחה (Kandel et al., 2000).
סגנונות למידה: זהו הרעיון שלאנשים יש סגנונות למידה שונים, כגון חזותי, שמיעתי או קינסטטי, וכי יש להתאים את ההוראה כך שתתאים לסגנונות אלו. עם זאת, מחקרים הראו כי אין ראיות התומכות ברעיון כי הוראה בסגנון הלמידה המועדף על תלמיד תשפר את תוצאות הלמידה. לדוגמה, מחקרם של Pashler et al. (2008) מצאו שהתאמת הוראה לסגנונות למידה לא שיפרה את תוצאות הלמידה. למרות ממצאים אלו מורים רבים מתקשים להיפרד מנוירומיתוס זה שאינו מתיישב עם האינטואיציה שלהם.
נוירומיתוס נוסף הינו, אפקט מוצרט: זהו הרעיון שהאזנה למוזיקה קלאסית, במיוחד למוצרט, יכולה לשפר את היכולות הקוגניטיביות ואת תוצאות הלמידה. עם זאת, בעוד שישנן ראיות המצביעות על כך שלהאזנה למוזיקה יכולה להיות השפעה חיובית על מצב הרוח ותשומת הלב, אין ראיות התומכות ברעיון שהיא משפרת יכולות קוגניטיביות או תוצאות למידה. לדוגמה, מחקר של Schellenberg (2011) מצא שאמנם האזנה למוזיקה יכולה לשפר את מצב הרוח והקשב, אבל היא לא משפרת את היכולות הקוגניטיביות.
חדר כושר למוח, זהו הרעיון שתרגילים גופניים הכוללים חציית קו האמצע של הגוף יכולים לשפר את היכולות הקוגניטיביות ואת תוצאות הלמידה. עם זאת, אין ראיות מדעיות התומכות בטענה זו. לדוגמה, מחקר של de Bruin et al. (2012) מצאו כי בעוד שפעילות גופנית יכולה לשפר יכולות קוגניטיביות, אך אין ראיות המצביעות על כך שתרגילים הכוללים חציית קו האמצע של הגוף יעילים יותר מאשר סוגים אחרים של פעילות גופני.
למעשה, נוירומיתוסים עשויים להזיק מכיוון שהם יכולים להוביל לשיטות הוראה לא יעילות ולאי הבנות לגבי אופן פעולת המוח. חשוב להיות מודעים לתפיסות השגויות הללו ולהסתמך על פרקטיקות מבוססות ראיות בכל הנוגע להוראה ולמידה. אתם מוזמנים לקרוא עוד על נוירומיתוסים במאמר של ד"ר אפרת לוצאטו ושלי במרחב המאמרים בבלוג זה.